הסללה, ארצות השפלה ורון כחלילי - משהו להתמודד איתו

אני נורא רוצה להתמודד עם המאמר של רון כחלילי על חינוך מקצועי.

שאלות על :
אם הסללה קורת בחינוך המיקצועי, מה קורה בחינוך העיוני?
את מי משרת החינוך העיוני?
מה זה נותן להסתכל על כור ההיתוך כסלקטיבי? איזה עוד אפשרויות יש?
האם שיטת החינוך ב״ארצות השפלה״ היא הסללה לתפישתו?
מה צריך לעשות כדי לאפשר פיתוח של חלומות? של מוטיבציות שונות? ולא של הסללות והדרות ממינים שונים ומשונים?

הפסקה אליה הכי הייתי רוצה טפל זה :

אבל אל תבלבלו את המשוכנעים והמחוברים עם עובדות. זה כל כך 1951. בחיאת רון, הם אומרים, אתה תקוע! בתי הספר המקצועיים של היום הם ממש לא בתי הספר המקצועיים של פעם. היום לומדים שם היי־טק וחלל וסייבר, לא נגרות ונפחות. ואחר כך הם אומרים: בחיאת רון, לא כולם צריכים להיות מנהלים; מדינה ללא פועלים — בחיים לא תשרוד. ואז הם אומרים: בחיאת רון, למה אתה מזלזל בפועלים? יש בוגרי בתי ספר מקצועיים שמרוויחים פי עשר ממך בחודש. וכשאני מתעקש שמזרחים, ערבים, אתיופים ורוסים מוסללים גם היום לחינוך המקצועי הנחות, בעוד שאחיהם האשכנזים מגיעים באוטומט לעיוני, כמעט ללא שאלות, באופן הכי טבעי ונכון, הם כבר עוברים אלי, אתם מכירים את ארסנל המחמאות, אין טעם. 

אבל זה לא יעזור להם, לעיוורי הצבעים מרצון ולתומכי כור ההיתוך הסלקטיבי. אנחנו נמשיך להיאבק בגזענות, בהסללה ובזלזול המובנה בילדינו, עד שהחינוך המקצועי יעבור מהפכה רדיקלית אמיתית, או עד שיבוטל כליל ולאלתר. לאף מדינה או ממסד אין את הזכות המוסרית להכריע בעבור ילד בן 13 וילדה בת 14, אשכנזי או מזרחי, אתיופי או רוסי, מה גובה החלומות שלו, האם יהיה ראש ממשלה או חשמלאי עם משכורת מינימום.

וביינתיים בנקסי :