אז זהו רגעים אחרונים,
מה יהיה מפה אין איש יודע,
מה יקרה?
היכן נמצע נועם?
היכן כאב?
איפה שמחה עילאית ואיפה שגרה (פוריה)?
מי יהיו האנשים שיגעו בחיינו?
ומה נ-ל-מ-ד?
אז עם הרבה חששות, ציפיות (אין מה לעשות, אחרי הרבה נסיון להוריד ולנקות הם שם), תקוות וגם הרבה הרב השמחה מהולה בכאב,
אנחנו יוצאים לדרך,
ביחד
ועם עצמנו
אנסה לכתוב פה ולשתף מחשבות הרהורים וסתם דברים,
זיו (וגם קרן)